ריצ'רד קופק מת.

מת במאי שביעי עמיתנו, הריסים קופק. אדם – ההיסטוריה של האגודה שלנו.

klepsydra

יריחו כנראה נפגש כסטודנט – במשך כמה שנות תשוקה לצילום, ואני גדלנו לכמה פעילות מאורגנת. אני לא זוכר (אז לא היה אינטרנט) מצאתי מועדון תחרות מקומית עם עמותת דיור. הלכתי וכך זה התחיל.

למתוח, לֵץ, לוויה נהדרת ובחור עם כשרון גדול – הוא צילם כבדרך אגב, nonszalancko… והתמונות היו גדולות. הוא היה החיים של המפלגה, למרות כמה שנים של הבדל (בגיל שלי זה יכול להיות רלוונטי, אני חומעה) יותר, שיש מרחק, אך עד מהרה הפך לחברים הכי טובים. הוא משך אותי לWTF (עכשיו DSAFiTA), טיולים באוויר הפתוח – כולל מפורסם חיצוניות החוק. diaporama המדהים שלה עשה עם Kazio קוויאטקובסקי, קצת חברותא (פגישה בובין), וזוכה מייד תחרויות רבות. דיוקן קבוצתי הפועל בnica עם ארתור Baliński. בזכותו יש לי לדעת את המשקל של אנשים גדולים, צלמים ודוגמניות.

שיעור המלך – הוא יכול לירות גליל של סרט בכמה שניות, בלי להפריע את סיפורה של אנקדוטה נוספת.

יחד משמשים את הסטודיו שלו במרתף של הבלוק שבו התגורר. עשינו הגדלה בשחור-לבנה ולא הצלחתי להשיג ניגוד ראוי. למרות מנוגד נייר צילום יצא תפל – אין הקבל הצדקה טוב, החלפה נורה בpowiększalniku. חשד נפל על תנור חשמלי, פולטות אור אדום אור, עם זאת, לבטל את זה לא עזר. שניהם כבר היה הרבה ניסיון ואין לי מושג מה הסיבה. יום אחד, אני לא זוכר למה, powiększalniku החליף את העדשה ובאז שם לב, rozkleiły שהעדשה עצמה וזה הביא לטשטוש… הרפתקאות כאלה לשלב גברים.

בשנים 1982-1985 ריצ'רד קופק כיהן כנשיא האגודה שלנו (אז חברת צילום ורוצלב). הוא היה פעיל ויצירתי.

ראה ריסים…

אנדרו Małyszko

PogrzebRysia08

remont049

רישק ב “תכנית” חידוש המטה איגוד

_IMG5189

ריצ'רד קופק, מריוש הרפתקאות ומילכה Kamieńska, Wójtowice 2012.

_IMG5462

ריצ'רד קופק, Wójtowice 2012.

כמה תמונות מההלוויה (אוֹרִיָה. מריוש הרפתקאות)

PogrzebRysia01

PogrzebRysia02

PogrzebRysia03

PogrzebRysia04

PogrzebRysia05

PogrzebRysia06

PogrzebRysia07

 

 

דיוקן עצמי - דיוקן עצמי של אדם המודרני

"דיוקן עצמי "הוא אופנה לצילום תמונות של עצמו בטלפון נייד שנערך ביד המושטת, בעיקר לשימוש מאוחר יותר למקם אותו על אתרי רשתות חברתיים. יש צורה זו של דיוקן תומכים רבים, אבל גם הם נמצאים חוות דעת שליליות בנושא זה.

יש אמנות דיוקן עצמו היסטוריה עשירה מאוד, ראשיתה בימי קדם. במשך מאות רבות דיוקן פותח בצורות שונות, עם זאת, היא הפכה לפופולרית ביותר עם התפשטות אמנות צילום. נכון לעכשיו, דיוקנאות מצולמים אנו פוגשים כמעט בכל צעד: מאלבומי משפחה, באמצעות שלטי חוצות רחוב, עד "דיוקן עצמי". איך עשה את הפופולריות של לקיחת דיוקנו? אנו מציגים את הרצון להנציח האנשים שלנו, מזכרת, ברגעים החשובים לנו או רגעים די אקראיים… בנוסף, הם יכולים לעשות כמעט בכל מקום: חיצוני, בתוך בית, בית קפה, או בסטודיו.
לכן, "דיוקן עצמי" הוא מסמך, עדות ספציפית של חיים מודרניים. זה, כפי שאנו לבושים, סירקתי, איך אנחנו מרגישים. כמו כן, הניתוק והסרקזם שלנו. העדות של להיות במיטה, במטבח, בשירותים, במעלית. במקרים קיצוניים, ירי עם כל דבר, כי מהלכים או כל, שבו אתה פוגש. אז התגובה הטבעית לפעמים, בה אנו חיים.


בעושה היום, הדיוקן העצמי שלו, אסור לנו לחפש כדי להסוות את העובדה, שאנחנו בעצמנו להחזיק את המצלמה. לעתים קרובות להדגיש את עצמאות זה עושה, כי התמונה היא כנה יותר. הטכניקה היא גם לא חשובה ביותר. כאשר לוקח "דיוקן עצמי", ולא הוא הופך להיות אסטרטגיה חשובה יותר, מה שאנשים רוצים להראות לעולם, המקיפים את האביזרים שלהם (הם מדגישים בגישה זו הדרך לחיים) ותמונות רקע ההגייה.


בצד השני של המראה האחר (עדשה)


אנו עדים למעבר גבול בין הצורה המסורתית של ירי, שמורות לצלמים מקצועיים, ולהראות את קלות ומהירות של הדימוי החיצוני שלה, ולפעמים תכונות אישיות. ל, אשר היה שמורות לנבחרה, היום זה הוא זמין באופן נרחב. אז במידה מסוימת כולנו האמנים. יש אנשים, אשר בכל יום כדי ליצור עצמי, שלי, יש לך חשבון ברשתות חברתיות, אנו מודים לעולמם, מחפש מאחורי הקלעים של חייהם. התעלומה של איך מאסיבי: לצפות בקיר באופן הדוק, חיוכים למדו ותנוחות קפואות, סביבה, בני משפחה וחברים, קפלים, קמטים, קְמָטִים בְּצִדֵי הַעֵינָיִם, ולבסוף - מצבי חיים, שבו הם היו החברים "דיוקן עצמי".


התופעה של חלק "דיוקן עצמי" של מגמה, אשר נותנת לך תחושה של חופש, הסתמכות עצמית: אנחנו מתייחסים לעצמם, כל מה שהם יודעים הכי טובים, הם יוצרים אדם עצמו והם עושים דיוקן עצמי, כי אנחנו רוצים להרגיש טובים עם עצמם. זה אטרקטיבי ל, אשר נוטים עצמאות. ב" הדיוקן עצמי "כולנו האמנים וסלבריטאים הפכו את חייהם.


ג'ואנה Motylska Komsta

Selfie
מחבר של התמונות: ג'ואנה Motylska-Komsta, "רגעי Photojournalist חולפים ורגשות" – כך מתאר את עצמו, סוציולוג מאומן, מחבר הציג תערוכות יחידות רבות,רבות השתתפויות בתערוכות ותחרויות קולקטיביות, חבר התחתון לזיה איגוד צלמים ואמנים של Audiovisual אמנותיים ( DSAFiTA), מגזין צילום עמית קבע "קמרה"

בצילום, בו היא התשוקה שלה, חפצים רגילים הופכים לישויות חדשות, כך לשחרר את נמען היצירתיות. Pתמונות rezentowane לאפשר לנמען לראות הקשרים בלתי צפויים זה כל, מה בלתי נראה ולא רלוונטי.

על המחבר זביגנייב Stokłosa - העורך ראשי של "קמרה"

צילום תחת אור UV

7 marca w Centrum Kultury Zamek (Leśnica, pl. Świętojański 1, ורוצלב), Stowarzyszenie Wielosfer oraz Stowarzyszenie Fantazjada jako Wrocławskie Plenery Fantastyczne zorganizowały plener fotograficzny
UVwzór, znak, symbol“.

Temat fotografii w świetle UV od razu bardzo mnie zainteresował. Nigdy czegoś takiego nie robiłem, a nieliczne wprawdzie, ale pokazujące niezwykłe efekty strony w Internecie zachęciły do udziału.

  1. Ekipa

Stawiliśmy się kompletną ekipą, ja – fotografia, Natalia – modelka oraz Ewelina – wizażystka. Żadne z nas nigdy nie pracowało w ultrafiolecie.

  1. Sprzęt

Pentax K-3, Pentax SMC DA 35 mm f/2.4 AL, Tamron SP AF 17-50 mm f/2.8 XR Di II LD Aspherical oraz Obiektyw Samyang 8mm f/3.5 UMC Fish-eye CS II, którego nie użyłem.

Jest takie powiedzenie, że sprzęt nie jest ważny tylko fotograf. Brzmi to dobrze, ale niestety, sprzęt jest także ważny. Nie tyle daje fotografowi wolność, ile go ogranicza. Można zachwycać się jakością zdjęć z komórki czy kompakta, jednak to wszystko działa w PRZECIĘTNYCH warunkach i standardowych ujęciach. Fotografia w trudnych warunkach oświetleniowych, sportowa, portretowa, krajobrazowa wymagają specjalnego podejścia (optyka, możliwość operowania głębią, czasem migawki itp.), którego automaty nie oferują. Stad, nie fascynując się specjalnie kamerami i optyką za dziesiątki tysięcy, mam wątpliwości, czy można by było zrobić coś kreatywnego w świetle UV komórką albo kompaktem.

  1. Stylizacja

Organizator zapewnił zmywalne farby fluorescencyjne, my mieliśmy stroje, które się nie przydały, o czym później. Ewelina wykonała dwie stylizacjepierwsza, kwiatowa, subtelna i romantyczna, typowo portretowa, oraz druga afrykańsko-australijska (Aborygeni), dynamiczna, drapieżna, komponująca się ze stylizacją innej modelkiNikoli.

  1. Sesja

Do dyspozycji mieliśmy zaciemnione pomieszczenia oraz lampy UV, świetlówki i LED. Od razu okazało się, że świetlówki mają zbyt małą moc i nie specjalnie się przydadzą. Na szczęście lampy LED były silne i w wystarczającej ilości. Cechą LEDów (lampy były w postaci listwy diod) jest silna kierunkowość, należało je odpowiednio ustawić w kierunku modelki.

Już na początku stwierdziłem, że skupię się na portrecie i ewentualnie popiersiu, bo oświetlenie całej sylwetki nie było proste, a ani stroje, które mieliśmy, ani niepomalowane ciało nie świeciły w świetle UV, więc nie bardzo było co fotografować.

Zagadką było, jak zachowa się autofokus i system pomiaru światła. Autofokus sprawował się nieźlewprawdzie ogólnie było bardzo ciemno, ale stylizacje świeciły jasno i było dużo kontrastów, co ułatwiało ostrzenie. Najlepiej sprawował się pomiar punktowy, bo dawał pełną kontrolę nad płaszczyzną ostrzenia. Pomiar światła to ina sprawapunktowy na ogół nie doświetlał, bo trafiał na jasno świecące miejsca, pozostałe, operujące na całej powierzchni kadru tryby z kolei prześwietlały, bo reagowały na ciemny plan ogólny. Najlepszy okazał się tryb manualny, z dopasowaniem metodą kilku prób. Przy określonym świetle i obiekcie fotografowanym raz prawidłowo ustawione parametry naświetlenia nie wymagają korekty. Oczywiście co kilka zdjęć warto to sprawdzać.

Jednym słowem, po przygotowaniu się można zająć się fotografią. Efekty są naprawdę ciekawe i z kilku zdjęć jestem zadowolony. Makeup Eveliny bardzo ładnie zagrał, motyw kwiatowy świetnie ułożony na szyi i twarzy Natalii, która ma doświadczenie i aktywnie współpracuje z fotografem. Przy portretach, szczególnie ciasnych, posługiwałem się dużym otworem przysłony, aby uzyskać małą głębię ostrości, co pozwala uwypuklić charakterystyczne fragmenty portretu i modelować odczucie przestrzenności. Z kolei motyw “dzikuski” lepiej odnajduje się w zdjęciach dynamicznych, szerzej kadrowanych, granych przez modelkę także rękami (a w przypadku Nikoli, która była malowana całacałym ciałem). Tutaj jednak zabrakło trochę światłaaby dobrze oświetlić całą sylwetkę, przydałyby się ze cztery lampy w ustawieniu np. 2 x 2. I do tego obie modelki (Natalia i Nikola) całe wymalowane.

Ale że wszyscy byliśmy debiutantami, uczyliśmy się dopiero aspektów fotografii w świetle UV.

Andrzej Małyszko Obscuraphoto.eu

Kilka zdjęć ilustrujących powyższe dywagacje.

UV1

ExposureTime – 1/15 seconds, FNumber – 3.20, ExposureProgramManual control, ISOSpeedRatings – 1600,
FocalLength – 36.25 mm

UV2

ExposureTime – 1/15 seconds, FNumber – 3.20, ExposureProgramManual control, ISOSpeedRatings – 1600,
FocalLength – 50.00 mm

UV3

ExposureTime – 1/20 seconds, FNumber – 3.20, ExposureProgramManual control, ISOSpeedRatings – 1600,
FocalLength – 35.00 mm

UV4

ExposureTime – 1/30 seconds, FNumber – 3.50, ExposureProgramManual control, ISOSpeedRatings – 2000,
FocalLength – 30.00 mm

_AMA2766
ExposureTime – 1/20 seconds, FNumber – 3.20, ExposureProgramManual control, ISOSpeedRatings – 1600
FocalLength – 28.13 mm

_AMA2809

ExposureTime – 1/30 seconds, FNumber – 3.50, ExposureProgramManual control, ISOSpeedRatings – 2000
FocalLength – 36.25 mm