Saksońsko-Dolnośląski Jarmark Bożonarodzeniowy wokół Zamku Leśnickiego

21 דצמבר 2015FLASH, אחראנדרו Małyszko

Lubisz fotografować – nie rozstawaj się aparatem. Fotografuj wszystko co cię ciekawi, ale nie daj się ponieść. Sprzęt cyfrowy jest cierpliwy i pozwala wykonać setki i tysiące fotografii, jednak tak jak nie warto klepać jęzorem bez potrzeby, nie trzeba naciskać spustu migawki, tylko dlatego, że jest to możliwe. Nie oznacza to, że warto robić tylko zdjęcia wybitne – wielu z nas zdjęć wybitnych nie robi i robić nie będzie, zresztą co to znaczy “wybitne”, czy to te, za które agencja zapłaci grube pieniądze, a możne reklamowe, studyjne, streetowe, reportaż wojenny? אני חושב ש, że ważne jest, abyśmy po prostu dokonywali wyborów, poczekali na ciekawą scenę, sytuację. I dotyczy to zarówno wielkich wydarzeń jak i rodzinnego spaceru. Oto taki przykład fotografii zacisznej, z dosyć kameralnej imprezy. Przy okazji takich reportaży uczymy się kontaktu z ludźmi, tak aby ich nie stresować aparatem, możemy dowiedzieć się czegoś ciekawego, bo przecież nie tylko zdjęcia robimy, ale także warto porozmawiać…

Krótki wypad na Saksońsko-Dolnośląski Jarmark Bożonarodzeniowy wokół Zamku Leśnickiego zaowocował zakupami wyrobów regionalnych, a także kilkoma fotografiami dokumentującymi co tam się działo.

Reportażowa צילום – השתקפויות לרגל ראלי של מכוניות ישנות MOTOCLASSIC טירת Topacz

19 נִשׂגָב 2015תערוכות, FLASH, אחר, טכנולוגיהאנדרו Małyszko

אירועים אטרקטיביים לגרור את ההמונים, רבים מהם יש ציוד צילום. בואו נדבר על זה, איך לצלם את האירועים הללו, שיש בחומר ערך של דיווח, והוא היה לא רק “יום ראשון” מזכרת…

דיווח הוא משחק קבוצתי – דו"ח טוב מאוד יכול להיות מורכב מתמונות לפחות טובות, תמונה אחת גדולה לא עושה, עם אוסף של תמונות של ממוצע לתת כיסוי טוב, ותמונה רעה אחד יכולה להרוס כל טוב.

כוללים את הסיפור הזה – בטח יש איזה סיפור. כמובן את הסיפור פחות או יותר. סיקור האירוע הוא הסיפור פחות, עם זאת, סקיצה דרמטית יש לאמץ. אם זה פתיחת אמנות, אתה יכול להגיד לי לפי תאריך: הגיע אורחים הראשונים, נפתח – כמה “נאום” ולהצגה של מחברים, מבקרים לראות תערוכה, דיוני קבוצה, הקלעים, כמה עבודות בתערוכה של אמנות (אבל בלי הגזמה, לקטלוג nie). אתה יכול להתמקד באמן, ומה שקורה סביבו; או מחולק לפרקים: אמנים ואנשי, צופים צופים התערוכה, מוסרי וטריווית תריס… קיימות אפשרויות רבות, אתה לא צריך לדעת מתי אתה בוחר, השפע של החומר בואו ליש הרבה לבחירה מאוחר יותר.
צילום תמונות מהקונצרט, הגיבור הוא בדרך כלל צוות, והוא מקדיש את רוב תשומת לב – עם זאת, זכור, משועמם בקלות על ידי תמונות רבות של קבוצה אחת, לעתים קרובות ממקום אחד. בואו החוצה על תוכניות שונות, קהל fotografujmy, דמויות והתנהגויות מעניינות. ואם אתה מצליח ללכת מאחורי הקלעים אחרי ההופעה, יש לנו סיכוי ללכוד “מאחורי הקלעים”.

MOTOCLASSIC הטירה Topacz איסוף חיצוני של מכוניות ישנות וחדשים. האירוע מושך המוני מבקרים – בסופו של הדבר כולנו אוהבים נהיגה. אני חושב ש, שהטעות הגדולה ביותר תהיה לירות כלי רכב בלבד, לא משנה בן כמה או יוקרה שהם. אם אנחנו רוצים להראות אפילו ביותר, גלריה תהיה מאות וכמעט אף אחד לא obejrzałby כולם. תערוכות כמובן fotografujmy, והרבה ממנו, אבל בואו לא ננסה להתחרות בקריירת צילום – אין לנו סיכוי לקחת תמונות של פרסום. תן לנו לנסות למצוא את הדרך של קריינות שלהם, הכרה סטנדרטית השלם את הפרטים, נקודת מבט יוצא דופן, עומק operujmy של שדה, זווית צפייה. אל להימנע sztafażu, זה לעתים קרובות משתנה התמונה.
אבל גם fotografujmy אנשים, כמה דמויות מעניינות, הקלעים. לפעמים זה מישהו לבוש בסקרנות, בזמנים אחרים התור למשקאות או ילד בתנוחה מצחיקה. אל תפחדו ליצור קשר עם צולם – לפעמים אתה לא שם לב, הם צילמו, בחיוך skwitują פעמים אחרות (חשוב, לא להיות מתוח, צריך לחייך ראשון), לפעמים ולקחת את המשחק, zapozują, הם מדברים או שואלים להפצת תמונות. אתה צריך להיות פתוח… אם מישהו לא רוצה – זה לא הגיוני לדחוף, אנו מתנצלים ולהתפטר (אלא אם כן שווה נושא של חטא, אז אתה צריך לנסות, עם זאת, כדי לצלם תמונה, אבל בדיסקרטיות, קטטה אינה משרתת כל מטרה). בשביל כזה אירוע גדול ורחב צריך לחגוג אותו פעמיים, הראשון היא לא הודעת הכל, ובנוסף אנחנו יכולים לעקוף אחד עשינו עם אופטיקה אחד (הזום סטנדרטי – במקרה שלי Tamron 17-50 2.8), ואחד למשנהו (ו – F3 8mm Samyang 5 עין דג AE לשינוי מPentax 135 2.5), אשר חוסך עדשות שינוי מתמידים.
אירוע MOTOCLASSIC כמו אין באמת כרונולוגיה – הרבה דברים קורה בו זמנית במקומות רבים, לא משנה מתי אתה בא – אתה רואה כמעט הכל. אין נרטיב ליניארי, אז אתה צריך לחפש מפתח נוסף לנרטיב. זה יכול לבנות סעיף דו"ח (מכוניות ישנות, חדש, קהל, אטרקציות נוספות…), ויכול לערבב נושאים, כך שהם ביניהם? הבחירה היא לא תמיד קלה.

התשואה היא בשפע, כדי להיות בטוח כדי לבדוק אותו ולזרוק ככל האפשר, בשורה הראשונה של תמונות לא מוצלחות – מוקד, ממוסגר קשה (מנסה לחתוך בשלב של לקיחת תמונה, מסגור בגמר, אפילו ברזולוציה גבוהה צריכה להיות מוצא אחרון, לא אחרי שיש לנו כמה עדשות, ואז משהו לקצץ), אם משעמם כזה, אני לעולם לא משתמש ב – אינטימי מדי, צולם במונחים בהחלט שליליים; אנחנו לא פפארצי. זה גם מסיר תמונות כפולות, גם אם כל מה שהם נראה נהדרים, אלה לעזוב, אשר נראה כי הטוב – אחרים לא שימושיים. וכך גם הרבה תמונות.

השלב הבא הוא לבחור תרחיש ומראש בחירה-של תמונות לעיבוד. דוחות מודפסים מכילים מספר – כמה תמונות. באינטרנט, כך שאין צורך להגביל את – שתי הרשת וצפייה בהישגים. אבל תמיד לזכור, שהסכום אינו להפוך את האיכות ואפילו את התמונות הטובות ביותר בעייפות כמויות גדולה – jeśli materiał jest obszerny i wart pokazania, זה יכול להיות מחולק למספר חלקים, np. כל חלק קצת משהו אחר.
פרסומים באינטרנט, במיוחד דיווח אלה, הם אינם דורשים טיפול כמו קטלוגים או התערוכה. זה לא הגיוני לחשוף ברזולוציה מלאה – לא מספיק, כי כמעט אף אחד לא יהיה בצפייה, זה עדיין לחשוף את עצמם לפיראטיות ושימוש לרעה בקניין הרוחני שלנו, לדוגמא, באמצעות השימוש בפרסומים ללא הסכמתנו. עם הגודל של הצגים של היום 1024 פיקסלים צד ארוך מספיק. בנוסף לשינוי הגודל, אנחנו חייבים לתקן – שבו הם נמצאים מעט חשיפת יתר או חשיפת חסר (קשה יותר לתקן חשיפה חסרה) בהירות, איזון לבן ופגמים קלים אחרים. תמונות עם פגמים גדולים אנחנו כבר לא צריכים – אנחנו זרקנו אותם קודם לכן.
יש רוב התוכניות לפיתוח / עיבוד של תמונות דיגיטליות הפוטנציאל להתאמות כאמור ועבודות אצווה (אצווה) – או תמונות מרובות בבת אחת.

אני תמיד לצלם RAW ב, יהיה, כרטיס זיכרון מספיק ראשית אני גדול, וRAW השני רק נותן יכולות עיבוד מלאים. אין בחירה מראש בעיה או צפייה או, או אפילו הכנה פשוטה – IrfanView תוכנה חופשי + תוספים תומכים כמעט בכל פורמטים של תמונות.

לאחר מיון מוקדם וסידור תמונות לפי סדר גישת התרחישים שנבחרו לבחירה שוב. תן לנו לעיין בחומר, מנסה להיראות מנקודת מבטו של הקורא. בואו למחוק תמונות כמו, לא התאמה מוחלטת, חריגה מבחינה טכנית או האקלים, שמישהו עלול להפר טוב באופן ברור. זה לא שווה פרסום תמונות “פרסום” – בסופו של הדבר אף אחד לא אנחנו לא משלמים על זה. כדי Skorygujmy, כך שהמוח שלנו היה ברור וקריא. ולבסוף, (בדרך כלל זה משאלת לב) תן לנו לשאול את דעתו של מישהו שאני מכיר.

ועכשיו כמה דוגמאות של MOTOCLASSIC טירת Topacz:

ארגון של תוכן

כלי רכב – יריות שונות (כל, פרטים, פרספקטיבה…)

הקלעים, מארחות…

atrakcje towarzyszące

תמונות נוספות כאן (ולא מצפה, כל מה שכתבתי לעיל הוא ישים בדיווח שלי – זה קל לטפל…): http://gallblogonim.blogspot.com/2015/08/motoclassic-zamek-topacz-wrocaw-15.html

Polsko-Niemieckie Dni Mediów w Szczecinie 21-22.05.2015

31 מאי 2015תערוכות, FLASH, אחראנדרו Małyszko

W dniach 21-22.05.2015, tym razem w Szczecinie, obyły się kolejne Polsko-Niemieckie Dni Mediów. To ważna, przeznaczona dla profesjonalistów cykliczna impreza, której celem jest wielowymiarowa analiza roli mediów we wspólczesnym świecie, ze szczególnym uwzględnieniem sąsiedzkich relacji polsko-niemieckich.

Obowiązki gospodarza pełniła znana dziennikarka TV, specjalizująca się w problematyce – w szerokim rozumieniu – rosyjskiej, autorka cyklu świetnych reportaży “Szerokie tory”, Barbara Włodarczyk. Przemówienie inauguracyjne wygłosił Adam Bodnar a “Impulsy” Jerzy Margański, Ambasador Rzeczypospolitej Polskiej w Berlinie i Rolf Nikel, Ambasador Republiki Federalnej Niemiec w Warszawie.

Następnie odbyła się dyskusja pt. „Nauki z kryzysu wokół Ukrainy. Jak Polska i Niemcy mogą w przyszłości współdziałać na wschodzie Europy?” Moderacja: Andrzej Grajewski, szef działu Świat, „Gość Niedzielny”
Uczestnicy: Piotr Andrusieczko, korespondent „Gazety Wyborczej” m.in. ze wschodniej Ukrainy, Viola von Cramon, posłanka do niemieckiego Bundestagu z ramienia Partii Zielonych, Moritz Gathmann, „Der Spiegel”, Paweł Kowal, adiunkt Instytutu Studiów Politycznych PAN, Paweł Pieniążek, freelancer, relacjonował wydarzenia na Majdanie i konflikt zbrojny we wschodniej Ukrainie.

Dyskusja pokazała, że poza jednym wspólnym poglądem, iż konflikt ukraiński stanowi poważne zagrożenie ładu europejskiego, mamy do czynienia z różnorodnymi stanowiskami. Dziennikarze bezpośrednio relacjonujący wydarzenia na Ukrainie wykazali się powściągliwością w ocenach, mnie zaciekawiło stanowisko Pawła Kowala (mimo iż daleki jestem od jego preferencji politycznych), który zwrócił uwagę na rzeczy, jakie przy okazji konfliktu umykają lub są celowo są pomijane: niejednoznaczna postawa samej Ukrainy, niestabilność polityczna, oligarchizacja, wyczekująca postawa Europy i Polski i – co może mieć konsekwencje dla całej Unii – rywalizacja organów UE o dominację, skutkująca osłabianiem Parlamentu Europejskiego na rzecz Komisji Europejskiej, czyli w konsekwencji proces osłabiania pozycji obywateli Unii wobec jej administracji.

Kolejnym punktem programu były warsztaty – wcześniej należało się zapisać na jeden z wybranych tematów:

Warsztat 1: Rola „armii europejskiej” w polityce bezpieczeństwa i obrony Unii Europejskiej.

Warsztat 2: Nowe wyzwania Pogranicza.

Warsztat 3: Jak nowe media zmieniają wymagania stawiane przed dziennikarzem.

Pan Warsztat 4: Zarządzanie mediami w czasach kryzysu – warsztat dla szefów mediów i redaktorów naczelnych.

Warsztat 5: Pojęcie „Polskie obozy koncentracyjne” i jego odbiór w mediach zagranicznych.

Wieczorem odbyła się uroczystość wręczenia Nagrody Dziennikarskiej im. Tadeusza Mazowieckiego 2015.
Pierwsze miejsce w kategorii Prasa zdobyła Magdalena Grzebałkowska za reportaż „Śpiewać, hitlerówy!”, który ukazał się w „Dużym Formacie”. W kategorii Radio zwyciężyła audycja trzech autorów: Tomasza Sikory, Romana Nucka i Tomáša Kopeckýego pt. „Dowodiczek Osobisticzek, czyli Nowy Realizm Graniczny”. Reportaż telewizyjny „Mama arbeitet im Westen – Eine Kindheit in Polen“ Åse Svenheim Drivenes wyemitowany w MDR, wygrał w kategorii Telewizja. Po raz drugi przyznano nagrodę specjalną „Dziennikarstwo na pograniczu“, ufundowaną tym razem przez Urząd Marszałkowski Województwa Zachodniopomorskiego i Fundację Współpracy Polsko-Niemieckiej. Nagrodę otrzymali Joanna i Krzysztof Skonieczni za audycję „Mała Polka ze Staffelde“, wyemitowaną przez Polskie Radio Szczecin. Zwycięzcy konkursu otrzymali nagrody finansowe – po 5000 euro.[http://www.polsko-niemiecka-nagroda-dziennikarska.pl/c296,zwyciezcy_2015.html]

Następnego dnia druga sesja warsztatów, dzięki czemu można było wziąć udział w dwóch warsztatach, a po obiedzie w Restauracji Zamkowej w renesansowym Zamku Książąt Pomorskich odbyliśmy rejs statkiem Odra / Peene Quenn po szczecińskim porcie.

Muszę podkreślić, że zarówno część merytoryczna jak i “kulturalna” stały na wysokim poziomie, przedsięwzięcie organizacyjnie bardzo udane. Była to także okazja poznać trochę bliżej Szczecin, przez który do tej pory jedynie przejeżdżałem.

Dzień pierwszy, część pierwsza:

[wptf id=”8″]

Dzień pierwszy, część druga:

[wptf id=”9″]

Dzień drugi:

[wptf id=”10″]

ריצ'רד קופק מת.

13 מאי 2015ART, FLASH, אחראנדרו Małyszko

מת במאי שביעי עמיתנו, הריסים קופק. אדם – ההיסטוריה של האגודה שלנו.

יריחו כנראה נפגש כסטודנט – במשך כמה שנות תשוקה לצילום, ואני גדלנו לכמה פעילות מאורגנת. אני לא זוכר (אז לא היה אינטרנט) מצאתי מועדון תחרות מקומית עם עמותת דיור. הלכתי וכך זה התחיל.

למתוח, לֵץ, לוויה נהדרת ובחור עם כשרון גדול – הוא צילם כבדרך אגב, nonszalancko… והתמונות היו גדולות. הוא היה החיים של המפלגה, למרות כמה שנים של הבדל (בגיל שלי זה יכול להיות רלוונטי, אני חומעה) יותר, שיש מרחק, אך עד מהרה הפך לחברים הכי טובים. הוא משך אותי לWTF (עכשיו DSAFiTA), טיולים באוויר הפתוח – כולל מפורסם חיצוניות החוק. diaporama המדהים שלה עשה עם Kazio קוויאטקובסקי, קצת חברותא (פגישה בובין), וזוכה מייד תחרויות רבות. דיוקן קבוצתי הפועל בnica עם ארתור Baliński. בזכותו יש לי לדעת את המשקל של אנשים גדולים, צלמים ודוגמניות.

שיעור המלך – הוא יכול לירות גליל של סרט בכמה שניות, בלי להפריע את סיפורה של אנקדוטה נוספת.

יחד משמשים את הסטודיו שלו במרתף של הבלוק שבו התגורר. עשינו הגדלה בשחור-לבנה ולא הצלחתי להשיג ניגוד ראוי. למרות מנוגד נייר צילום יצא תפל – אין הקבל הצדקה טוב, החלפה נורה בpowiększalniku. חשד נפל על תנור חשמלי, פולטות אור אדום אור, עם זאת, לבטל את זה לא עזר. שניהם כבר היה הרבה ניסיון ואין לי מושג מה הסיבה. יום אחד, אני לא זוכר למה, powiększalniku החליף את העדשה ובאז שם לב, rozkleiły שהעדשה עצמה וזה הביא לטשטוש… הרפתקאות כאלה לשלב גברים.

בשנים 1982-1985 ריצ'רד קופק כיהן כנשיא האגודה שלנו (אז חברת צילום ורוצלב). הוא היה פעיל ויצירתי.

ראה ריסים…

אנדרו Małyszko

רישק ב “תכנית” חידוש המטה איגוד

ריצ'רד קופק, מריוש הרפתקאות ומילכה Kamieńska, Wójtowice 2012.

ריצ'רד קופק, Wójtowice 2012.

כמה תמונות מההלוויה (אוֹרִיָה. מריוש הרפתקאות)

Wystawa Jubileuszowa „Pięć Lat Organizacji Światowego Konkursu – Wiary i Wierni Tego Świata” w Publicznej Bibliotece Miejskiej w Piekarach Śląskich (relacja)

13 מאי 2015אחראנדרו Małyszko

8 maja w Galerii Publicznej Bibliotece Miejskiej w Piekarach Śląskich otworzyliśmy Wystawę Jubileuszową „Pięć Lat Organizacji Światowego Konkursu – Wiary i Wierni Tego Świata”

דיוקן עצמי - דיוקן עצמי של אדם המודרני

25 אפריל 2015ART, FLASH, אחראנדרו Małyszko

"דיוקן עצמי "הוא אופנה לצילום תמונות של עצמו בטלפון נייד שנערך ביד המושטת, בעיקר לשימוש מאוחר יותר למקם אותו על אתרי רשתות חברתיים. יש צורה זו של דיוקן תומכים רבים, אבל גם הם נמצאים חוות דעת שליליות בנושא זה.

יש אמנות דיוקן עצמו היסטוריה עשירה מאוד, ראשיתה בימי קדם. במשך מאות רבות דיוקן פותח בצורות שונות, עם זאת, היא הפכה לפופולרית ביותר עם התפשטות אמנות צילום. נכון לעכשיו, דיוקנאות מצולמים אנו פוגשים כמעט בכל צעד: מאלבומי משפחה, באמצעות שלטי חוצות רחוב, עד "דיוקן עצמי". איך עשה את הפופולריות של לקיחת דיוקנו? אנו מציגים את הרצון להנציח האנשים שלנו, מזכרת, ברגעים החשובים לנו או רגעים די אקראיים… בנוסף, הם יכולים לעשות כמעט בכל מקום: חיצוני, בתוך בית, בית קפה, או בסטודיו.
לכן, "דיוקן עצמי" הוא מסמך, עדות ספציפית של חיים מודרניים. זה, כפי שאנו לבושים, סירקתי, איך אנחנו מרגישים. כמו כן, הניתוק והסרקזם שלנו. העדות של להיות במיטה, במטבח, בשירותים, במעלית. במקרים קיצוניים, ירי עם כל דבר, כי מהלכים או כל, שבו אתה פוגש. אז התגובה הטבעית לפעמים, בה אנו חיים.

בעושה היום, הדיוקן העצמי שלו, אסור לנו לחפש כדי להסוות את העובדה, שאנחנו בעצמנו להחזיק את המצלמה. לעתים קרובות להדגיש את עצמאות זה עושה, כי התמונה היא כנה יותר. הטכניקה היא גם לא חשובה ביותר. כאשר לוקח "דיוקן עצמי", ולא הוא הופך להיות אסטרטגיה חשובה יותר, מה שאנשים רוצים להראות לעולם, המקיפים את האביזרים שלהם (הם מדגישים בגישה זו הדרך לחיים) ותמונות רקע ההגייה.

בצד השני של המראה האחר (עדשה)

אנו עדים למעבר גבול בין הצורה המסורתית של ירי, שמורות לצלמים מקצועיים, ולהראות את קלות ומהירות של הדימוי החיצוני שלה, ולפעמים תכונות אישיות. ל, אשר היה שמורות לנבחרה, היום זה הוא זמין באופן נרחב. אז במידה מסוימת כולנו האמנים. יש אנשים, אשר בכל יום כדי ליצור עצמי, שלי, יש לך חשבון ברשתות חברתיות, אנו מודים לעולמם, מחפש מאחורי הקלעים של חייהם. התעלומה של איך מאסיבי: לצפות בקיר באופן הדוק, חיוכים למדו ותנוחות קפואות, סביבה, בני משפחה וחברים, קפלים, קמטים, קְמָטִים בְּצִדֵי הַעֵינָיִם, ולבסוף - מצבי חיים, שבו הם היו החברים "דיוקן עצמי".

התופעה של חלק "דיוקן עצמי" של מגמה, אשר נותנת לך תחושה של חופש, הסתמכות עצמית: אנחנו מתייחסים לעצמם, כל מה שהם יודעים הכי טובים, הם יוצרים אדם עצמו והם עושים דיוקן עצמי, כי אנחנו רוצים להרגיש טובים עם עצמם. זה אטרקטיבי ל, אשר נוטים עצמאות. ב" הדיוקן עצמי "כולנו האמנים וסלבריטאים הפכו את חייהם.

ג'ואנה Motylska Komsta

מחבר של התמונות: ג'ואנה Motylska-Komsta, "רגעי Photojournalist חולפים ורגשות" – כך מתאר את עצמו, סוציולוג מאומן, מחבר הציג תערוכות יחידות רבות,רבות השתתפויות בתערוכות ותחרויות קולקטיביות, חבר התחתון לזיה איגוד צלמים ואמנים של Audiovisual אמנותיים ( DSAFiTA), מגזין צילום עמית קבע "קמרה"

בצילום, בו היא התשוקה שלה, חפצים רגילים הופכים לישויות חדשות, כך לשחרר את נמען היצירתיות. Pתמונות rezentowane לאפשר לנמען לראות הקשרים בלתי צפויים זה כל, מה בלתי נראה ולא רלוונטי.

על המחבר זביגנייב Stokłosa - העורך ראשי של "קמרה"